פסק-דין בתיק ת"ק 007277/03

1.         בפני תביעה של התובע, ד"ר עמרם אהרוני כנגד הנתבע שהינו עו"ד במקצועו.

2.         למעשה העובדות אינם שנויות במחלוקת בין הצדדים  כמו גם סכום התביעה, והשאלה היחידה העומדת לדיון היא האם יש יריבות משפטית בין התובע לבין הנתבע.  להלן בקצרה עובדות המקרה.

3.         הנתבע הזמין חוות דעת מומחה מהתובע.  חוות דעת זאת ניתנה בעבור חברת נגאנו, עבור הליך משפטי שהתנהל בבית המשפט השלום בתל אביב. חוות הדעת ניתנה והשכר אשר התבקש בגינה הינו 1,437.50 $.

4.         אין מחלוקת כי התובע קיבל סכום של 1,437.5$ על חשבו ןשכר טרחתו ובתביעה זאת דורש התובע את יתרת הסכום, בסך 712$ מהנתבע.

5.         התובע טוען כי הנתבע הוא זה שאמור לשאת בשכר טרחתו מכיוון שהנתבע הוא מזמין העבודה, בזמן הזמנת העבודה הציג עצמו הנתבע כעורך דינה של חברת נגאנו וכבעל עניין בה.  התובע טוען כי כל הפגישותבנושא חוות הדעת התבצעו במשרדו של הנתבע, וכי כל התכתובת נעשתה באמצעות הנתבע. התובע צירף לכתב תביעתו את כל המכתבים בהם דרש את תשלום שכר טרחתו.  כל המכתבים הללו ללא יוצא מן הכלל החל מה- 2.11.01 ועד 29.4.03, הופנו לנתבע.

6.         הנתבע טען בכתב הגנתו כי הוא שימש רק כעורך דינה של חברת נגאנו השקעות בע"מ, ולפיכך פעל אך ורק כשלוח של החברה. בסעיף 7 לכתב ההגנה כותב הנתבע במפורש  כי הוא שימש אך ורק כעו"ד אשר פנה בשם לקוחו לקבל חוות דעת מהתובע.  הנתבע מוסיף בכתב הגנתו כי התובע ידע במפורש על שליחות זאת ואין מדובר בשליחות נסתרת ולפיכך האחריות על התשלום חלה על השולח בלבד, היא חברת נגאנו ולא עליו כשלוח.

7.         ביום 31.8.03 הופיעו בפני התובע והנתבע. ביום הדיון הציג התובע תמצית רישום מרשם החברות ממנה ניתן ללמוד כי הכתובת הרשומה של חברת נגאנו היא אצל הנתבע במשרדו. כמו כן מופיע הנתבע כבעל 9.75% מהון המניות של החברה.  התובע בעדותו שב ואמר כי הנתבע הציג את עצמו כשותף בחברה, הוא חזר וטען כי מעולם לא פגש מנהל או פקיד בחברה אלא רק את הנתבע עצמו; הוא טען כי כל מכתביו לא נענו ומעולם לא הופנה לחברה לצורך קבלת שכר טרחתו.

8.         הנתבע לעומתו טען בפני כי זה לא רלבנטי אם הוא בעל עניין בחברה.  מדובר לטענתו בחברה ציבורית אשר כל המידע לגביה מתפרסם לציבור הרחב. בפני העיד הנתבע כי הוא קיבל מהתובע רק מכתב אחד וכאשר נשאל לגבי יתר המכתבים ציין כי אינו זוכר ויכול להיות שאלה נשלחו.  בפרוטוקול עמ' 2 שורה 2 אמר הנתבע  כי הוא בסך הכל עו"ד שיצג את החברה, לעומת זאת בעמ' 2 שורה 23-24 הסתבר כי הנתבע הינו פונקציונר בחברה ותפקידו הרשמי הוא מזכיר החברה. למרות זאת המשיך וטען הנתבע כי הוא אינו אחראי באופן ישיר לתשלום, ועל התובע להפנות את תביעתו לחברה ולחברה בלבד.

דיון והכרעה

9.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

10.        החוזה להזמנת שרותי העבודה מהתובע נכרת בין התובע לבין הנתבע: הפגישה התקיימה ביניהם וביניהם בלבד, ובמעמד זה סוכם שכר הטרחה.

            אין מחלוקת כי התובע לא נפגש עם מי מנציגי חברת נאגנו, לא התבקש אישורם לסיכום בעל פה אשר הושג עם הנתבע, ואם אכן כזה התבקש, הדבר לא נעשה בפניו של התובע.

11.        אני קובעת כממצא שבעובדה כי במעמד חתימת ההסכם להזמנת שרותי עבודה, הציג הנתבע מצג לפיו הוא האחראי לתשלום: הנתבע הציג עצמו כבעל עניין בחברה, דבר שבעת הדיון בפני קיבל חיזוק, הן לאור הרישומים שברשם החברות והן לאור הצהרת הנתבע בעצמו כי הוא פונקציונר בחברה ומשמש כמזכיר החברה.

12.        בהציגו מצג זה, הבין התובע כי הנתבע הוא האחראי לתשלום ולכן לא העלה כלל על דעתו לבקש אישור לסיכום זה מטעם גורם כלשהו מהחברה.

13.        בנוסף, לפי רישומי רשם החברות - עו"ד שטבהולץ, הנתבע, הוא כתובת החברה הרשומה, ואליו יש להפנות את כל בקשות התשלום.

14.        התובע הפנה את כל דרישותיו הכספיות לנתבע, ואף לא אחת מהן הייתה ממוענת לחברת נגאנו.

הנתבע לא מחה ולו פעם אחת על דרך זו של הפניית הדרישות, ואף דאג להעביר לתובע מחצית מסכום שכר הטרחה.

העובדה כי התשלום הראשון נעשה בשיק של החברה אינה גורעת מאחריות הנתבע למלוא התשלום.

15.        אם סבר היה הנתבע כי הוא אינו הכתובת לדרישות התשלום, היה עליו להודיע לתובע, מפורשות, להפנות את דרישותיו לחברה (אף שגם במקרה זה הכתובת היא אצל הנתבע).

משלא עשה כך, רק המשיך וחיזק את המצג שיצר בעת כריתת החוזה ולפיו הוא אישית אחראי לתשלום.